סוד הדברים החולפים

אתה הולך ברחוב. אני צדף על החוף. אתה יכול להבחין בי או שכן או לא. הרוח שורקת בי והים שלי רחוק. עובר לילה ועוד לילה ואתה כבר לא שומע. הגלים שוטפים אותי, זורמים ממני והלאה. אני מטפסת על ההרים הכי גבוהים. אתה יכול לזהות אותי אבל איך תדע? אני השתניתי. הם אומרים שזה לטובה. אני הבחורה הזאת שרצה בטיילת וכותבת בראש.

12.71 ק"מ. שעה ו-11 דקות ו40 שניות. אני זוכרת כל תוצאה וחושבת איך להשתפר. הירח מקפיד על כל קילומטר שלי ומאיר את פניי. זיעה נשטפת בחיוך. הכאב מתחלף בשמחה. אני שרה עם המוזיקה. יש לילות שהאור של הכוכבים בעיר הזאת חלש מדי ואני חייבת להיות זוהרת בשביל לא להיכבות.  

אני אוהבת לרוץ למרחקים ארוכים בערבים. זה פותח לי את הנשימה. מבהיר לי את המחשבות. מעגל לי את הדמעות. מגלם את דמותי מבין החשכה. זה משיג לי את החיים. 

לא תמיד זה קל, לפעמים הדרך קשה מאוד אבל אני לא עוצרת. לא נשברת. אני רואה מרחוק את העלייה, את הגשר, את המסגדים המוארים של יפו, את הדייגים הנחושים. אני חולפת על פני הזוג ההוא שתמיד יושב על המעקה. אני מקווה בשבילם שלא ייפלו. אם ייפלו איך יהיו? 

הים השחור יפה עד להתפקע. הוא יכול להטביע את כל מה שעבר עליי במשך היום, השבוע, השנה. מאז ומעולם. הוא יכול להשכיח וגם להזכיר. לצבוע את הכל בצבעים כחולים כסופים מבריקים. פעם לא חשבתי שאצליח 10 ק"מ. היום המטרה שלי זה חצי מרתון.

אני מגבירה את הקצב. אני מהירה כמו הרוח וקלה כמו האוויר. נעים לי לחלוף על פני אנשים בריצה. לחלוף בקצרה. להטעות. לעורר ספק. זאת באמת הייתי אני שם ואולי מישהי אחרת? דומה לי?

אני מגיעה לפינה הסודית שלי בנמל יפו. זאת הנקודה שממנה בדרך כלל הייתי מסתובבת וחוזרת אבל עכשיו אני לא כמו שהייתי לפני שלושה ימים. היום אני יכולה לעבור אותה בקלות, להגדיל את המרחק בלי בעיה, כמו מטען שפורקים מבלי להביט לאחור. אני ממשיכה הלאה ומגיעה למקום חדש שבו נגמרות הספינות והקול היחיד שנשמע הוא הנשימות שלי. מחרתיים אני אצליח להתרחק עוד יותר. אתה לא תהיה שם. אפילו הצליל של השם שלך לא יישמע אותו דבר. בטווח הארוך, אתה תישאר אצלי בטווח הקצר. 

כל הבוקר ניסיתי להיזכר בחלום שחלמתי בלילה ורק בקילומטר האחרון נזכרתי בו לפרטי פרטים. עמדתי בחוף והחול לכלך לי את העיניים. לבשתי שמלה קצרה ואפילו לא שמתי לב שיורד גשם ומשתוללת סערה. אמרתי לאיש שעמד לידי שאני לא מרגישה את הקור. אני לא מרגישה את החום ופעם היו לי טמפרטורות. הייתי מתעצבנת מהר. בוכה הרבה. צוחקת המון. מתרגשת בקלות. הוא אמר שזה בסדר. זו רק תקופה. הוא לחש לי משהו באוזן. אמר שצריך לעבור מרחקים ארוכים. אמר שזה סוד הדברים החולפים.