כמה דברים שאני אוהבת בחורף. סוודרים מלטפים. כובעים. אוצרות שמוציאים בכיסים. להסתכל על הים ולהרגיש את שניכם מתמלאים מבפנים. להתכרבל בתוך הפוך עם ספר טוב. הריח של אחרי הגשם בחוץ. הריח של האפייה מהלך קסמים בתוך הבית. לעשות עם הבת שלי מסיבת פיג'מות ולהמציא לה שירים ומשחקים. מרקים. כמה שאני אוהבת מרקים! אני רק שומעת את הגשם וכבר שולפת את כל הירקות ומתכננת איזה מרק להכין הפעם.
מאז שנכנסה לגן, הבת שלי גדלה בקצב מסחרר. בגיל שנה וחודשיים, מיום ליום, היא נראית לי פחות כמו תינוקת ויותר כמו ילדה קטנה ומדהימה, שובבה, דעתנית ובודקת גבולות כל הזמן. בכל פעם שאני באה לקחת אותה מהגן ומביטה בכחול של העיניים שלה, לא משנה איזה יום עבר עליי, אני מרגישה שהעולם נעשה יפה ורך יותר וזה בזכותה.
הנה חשבת שאוגוסט לא יסתיים לעולם וגם הוא נגמר. אחריו הגיע ספטמבר והוא מרגיש לך אפילו עוד יותר אינסופי. כמו גלים של ים, כל יום נושא עמו עוד ציפייה שאולי היום, הלילה, אולי בשנייה שתסיימי לכתוב את המשפט הזה ותוסיפי לו נקודה – זה יקרה לך. כל כך הרבה תחושות קדומות ופתאומיות, ידועות ובלתי מוכרות נמזגות בתוכך. מתפצלות בין התאים שלך ושלה.
את מחכה לכאב ההוא של הצירים, לתזמונים ובעיקר לרכות שתבוא אחריהם. את מקפלת בגדים קטנטנים בצבעי פסטל. ממיינת. מסדרת. מארגנת. בשבילה חלומות מתגשמים וכל דבר מונח במקום שאתם אוהבים. מקום שכולו שניכם ובקרוב יפעמו בתוכו חיים חדשים ומופלאים. עד שתגיע האחת, את כבר יודעת, מכל מבט חשוך ברחוב, מכל דאגה, מכל אי צדק – תשמרי עליה. תאפי לה עולם שלם בעוגות מתוקות ועד אז, תחכי לה בכיליון עיניים, בציפייה, בהתרגשות, בעדינות בסבלנות.
חודש תשיעי. שבוע 38+3 ליתר דיוק. כן, אני סופרת, תאמינו לי. בערבים כבר נעשה פחות חם ויש רוח נעימה של סתיו ושל שינויים. יש את הזמן הקודם והזמן של עכשיו וביניהם בטן גדולה ועגולה או כמו שהרופאת נשים אמרה לי בפעם שעברה שהיינו אצלה: "בתוכך יש עכשיו את סוד הסודות". לכל מקום שאליו אני הולכת, אני מרגישה את סוד הסודות שלי. יש משהו קוסמי, מעל למרחבי הזמן והמקום בהיריון ובתחושה הזו שלפני הלידה. עצם הידיעה שזה יכול לקרות בכל רגע. בכל לילה החלומות שלי נעשים יותר ויותר סוריאליסטים. בחיים לא חיכיתי לפגוש מישהי כמו שאני מחכה לפגוש את הנסיכה הקטנה שלנו. אני אורזת תיק ועוד לא לגמרי מאמינה ומעכלת. שנה חדשה בפתח וחיים שלמים שעומדים להשתנות.
לכבוד ראש השנה בפתח, אני שמחה להציג בפניכם מתכון לאחת מעוגות התפוחים האהובות והמשובחות ביותר. מדובר בעוגה מושלמת לקפה שתעטר את שולחן החג שלכם ונפלאה לסיום ארוחת חג כבדה. עוגת תפוחים חגיגית, רכה, טעימה, ריחנית בציפוי קרמל ממכר. עוגת התפוחים הזו קלה נורא להכנה ועם זאת, מאוד מרשימה. השילוב בין התפוחים לגבינת השמנת שמסתתרת בתוך העוגה הוא שילוב מפתיע ומנצח של טעמים משלימים שמחמיאים אחד לשני. אני מבטיחה לכם שהעוגה הזו טעימה ועסיסית אפילו עוד יותר ביום שלמחרת.
"אם תאמרו למבוגרים: "ראיתי בית יפה בנוי מלבנים חכליליות, ולו פרחי גרניום בחלונות, ויונים על הגג", לא יוכלו לשוות בעיניהם את הבית כלל.
יש לומר להם: "ראיתי בית שמחירו מאה מיליון פרנק", ואז יתפעלו: "או, איזה יופי!"
[…]
כאלה הם. זו אינה אשמתם. ועל הילדים לנהוג בהם באורך-רוח. אבל אנו, אנו שמבינים את החיים, אין אנו מייחסים חשיבות למספרים"(אנטואן דה סנט אכזפרי, הנסיך הקטן)
"ישנן יפות יותר ממנה אך אין יפה כמוה" (נתן אלתרמן)
היא יפה מבפנים וגם מבחוץ. בכל פעם שהיא נכנסת לחדר היא רואה תחילה את הבלתי נראה. זה כישרון, עין שביעית שבה ניחנה כבר מילדות. היא רואה בפנים את הקו ההוא שעשוי כולו מאוסף נקודות בלתי מתפשרות. היא רואה את כל מה שנסתר. כל מה שחבוי. כל מה שנדלק ונכבה. כל מה שהולם ובוער. כל מה שיפה ומכשף. כל אשר מחכה לרגע הזוהר, האחד והיחיד.
החג הלבן, האהוב עליי בשנה הגיע ועמו ההתלבטות האופיינית לו של איזו עוגת גבינה להכין הפעם. מזג האוויר הלוהט היה גורם מכריע בקבלת ההחלטה הסופית כמו גם אהבתי לקינוחים מרהיבים ומפתיעים. לאחר חבלי לידה ממושכים, נבחרה העוגה היפהפייה הבאה: עוגת מוס גבינה, שוקולד לבן ופטל חבוי. עוגת מוס גבינה חלומית בתוספת שוקולד לבן שכוללת בתוכה מוס פטל אדום ושכבת בראוני במרקם פאדג'. מדובר בעוגה קלה להכנה, טעימה, מרשימה ומפתיעה המגלמת בתוכה את אחד משילובי הטעמים האהובים עליי עלי אדמות. עוגה מושלמת וחגיגית לשולחן השבועות ולטמפרטורות העולות.
כאשר הייתי סטודנטית לקולנוע, היה לי ולחברה מאוד טובה שלי מנהג קבוע. הייתי ישנה בדירה שלה במעונות והיינו מכינות ביחד עבודות עד השעות הקטנות של הלילה. בכל פעם, בסביבות השעה שלוש לפנות בוקר היינו יורדות למכולת השכונתית, שהייתה פתוחה 24/7, עם פיג'מות ועיניים טרוטות, וקונות עוגיות שוקולד צ'יפס ענקיות שיצאו זה עתה מהתנור. זה היה הגילטי פלז'ר האולטימטיבי שלנו. מאז, המקום ההוא נסגר. חברות הכי טובות נשארנו עד היום, אבל במשך זמן רב חיפשתי אחר המתכון המושלם לעוגיות שוקולד צ'יפס רכות ונמסות בפה שיזכיר את העוגיות המיתולוגיות ההן. חיפשתי ומצאתי.
