בכל פעם שאני מרדימה את הבת שלי לפני השינה, אני מספרת לה על ארץ החלומות. יש שם כוכבים זוהרים שאפשר לתפוס בידיים. עננים רכים ומלטפים כמו קצפת. השמש זורחת שם גם באמצע הלילה, היא והירח מתחלפים ביניהם כל הזמן. הצבעים חיים כל כך שהם מטיילים חופשי ברחובות ומדגישים את כל מה שדהה ואבד בתקופה האחרונה. יש חדי קרן שפורשים כנפיים ואפשר ללטף להם את השיער, מבלי לפחד. אין שום מרחק רחוק וכל הקרוב מתקרב, רק מחכה להתגלות. אולי כל מה שהיה עד עכשיו הוא זמן שקפא ועכשיו זה הזמן להתחיל מחדש, אני חושבת יחד איתה בקול רם.
"אמא" היא אומרת לי בקולה המתוק ומלא הרגש ומלטפת לי את הפנים בעדינות שאין דומה לה. בסוף השבוע האחרון התחילה להגיד את המילה שחיכיתי לה הכי הרבה. חיברה את שתי ההברות למילה קסומה שכמותה מעולם לא שמעתי וריגשה אותי עד דמעות. אנחנו מתנדנדות על הכיסא ואביגיל עוצמת את העיניים הגדולות שלה, היפות וריסי הפרפרים שלה נסגרים באחת. לוקח לה המון זמן להירדם אבל כשזה קורה היא שוקעת בשינה עמוקה במיוחד. עוד רגע אניח אותה במיטה שלה בזהירות רבה. ארגיש את חום גופה הקטן ואכסה אותה היטב בשמיכה הרכה. השלווה על פניה מבטיחה שבארץ החלומות שלה העוגות הן הכי מתוקות שיש.
אחרי תקופה ארוכה של בידוד, סגר וריחוק חברתי מהאנשים שאנחנו הכי אוהבים, החלטתי להכין קינוח אישי. השבוע בבלוג, במיוחד לחג השבועות הכנתי קאפקייקס עוגת גבינה לימונית. הפעם לקחתי את עוגת הגבינה האפויה הקלאסית האהובה עם תחתית הביסקוויטים ושידכתי לה נגיעות לימון וזילוף חגיגי של קצפת אוורירית. התוצאה היא קאפקייקס יפהפיים, טעימים ומרשימים, קלים ופשוטים להכנה או במילים אחרות: קינוח שאי אפשר לעמוד בפניו. מומלץ בחום להכפיל כמויות כי בכלל לא בטוח שאתם או האורחים שלכם תסתפקו באחד 😉