Browsing Tag
סבתא
האמנתי לך מילה במילה. אות באות. הברה בהברה. נשימה לנשמה. מים לפרח.
היית הטבע שלי. עץ מתבודד בשדה. אהבתי אותך גם כשלא הפסקת וגם כשהיינו דוממים. היו לך מסלולים קבועים, רבים, משתנים. דרכים שיכולות להטעות ונוף שמגלים רק לקראת הסוף, באזור הצר בין פסגה לתהום. לנקודה ההיא לא אחזור יותר בחיים.
להמשך קריאה