Browsing Tag
שירה
השבוע תוך כדי שהכנתי קראנץ' פסטו ופרמזן, נזכרתי בשירו המופלא של אבות ישורון, "בהיחבא".
מִכָּל הַדִּירָה, אֲנִי בַּמִּטְבָּח הַקָּטָן שֶלִּי, מִכָּל
הַמְּקֹמֹת, מִכָּל הַבָּתִּים, אֲנִי כָּאן, לְבַדִּי, בִּשְׁתִיקָה.
בֵּין הַכֵּלִים, הַמַּזְלֵג הַגָּדֹל שֶלִּי, הַכַּפִּית הָרְגִילָה
שֶׁלִּי, כַּאֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לִי קָפֶה. אֲנִי פֹּה לְבַדִּי.
חֲבִיבִים עָלַי כָּל כְּלֵי הָאֹכֶל שֶאֲנִי רָגִיל בָּהֶם.
הֵם אִתִּי יַחַד. לֹא מִשְׁתַּנִּים. תָּמִיד אֹתָם.
אֲנִי כְּאִלֻּ מֻחְזָק עַל יָדָם.
אִישׁ לֹא יָבֹא פִּתְאֹם בַּלַּיְלָה לַמִּטְבָּח.
אִישׁ לֹא יָבֹא בַּלַּיְלָה
לְמָקֹם קָטָן. כִּמְעַט נִשְׁכָּח.
אִישׁ לֹא יָבֹא בַּלַּיְלָה
לַמִּטְבָּח.
בכל פעם שאני אופה במטבח הקטן שלי, בהיחבא, אני פוגשת מחדש את השלווה.
האסתטיקה של האפייה מזכירה לי תמיד שירה. משהו בחיבור המרכיבים, בצפיפות היפה, בהשקעה, בפרטים הקטנים, בזהירות ובדיוק מסדר לי את המחשבות ומעורר בי השראה בכל פעם מחדש. בכל פעם שאני אופה, אני כותבת וההפך. טארט זר התפוחים בקרם שקדים שלפניכם הוא הסמל מבחינתי לקשר בין שירה לאפייה.
להמשך קריאה