כל החיים אנחנו עוטים על עצמנו מסכות. בוחרים מה לפתוח בפני העולם ומה לשמור לעצמנו. אני זוכרת שבתור ילדה קטנה, הספר שהכי אהבתי היה "ציפור הנפש" של מיכל סנונית. בכל פעם שהיה לי עצוב הכנסתי את העצב שלי לתוך מגרות קטנות. בספר כתוב: "לפעמים יכול האדם לבחור לעצמו ולסמן לציפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגרות לפתוח. ולפעמים זוהי הציפור שמחליטה בשבילו."
השבוע נערכה האזכרה במלאת שנה למותו הפתאומי של אבא שלי. היה לי כל כך קשה לעמוד שם ליד הקבר. לעכל את כל מה שקרה לנו ואיך איבדנו את היקר לנו מכל. לא היה גבול לדמעות שנשטפו ממני. הפעם ציפור הנפש החליטה בשבילי. עצב גדול כל כך לא יכול להישאר בתוך מגרות נעולות. לפעמים הוא בורח החוצה, לאוויר העולם. מקלף את כל המסכות, חזקות ועמידות ככל שיהיו. כנראה שלפעמים צריך לתת לו מקום. לפעמים צריך להוריד את המסכות כדי להתחבר מחדש לעצמנו. השבוע האחרון הזכיר לי את כל מה שמעציב אותי ומשמח אותי באמת בחיים האלה. השבוע האחרון הזכיר לי שבכל פעם שאני אופה, ציפור הנפש שלי שרה.
אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לאבא שלי שהיה האדם הכי יפה ואמיתי שהכרתי בחיי.
השבוע בבלוג, הכנתי עוגיות ריבה יפהפיות במהדורה מיוחדת לכבוד פורים בצורת מסכה ועם ריבת תותים שמכינים בבית בקלי קלות. אלה עוגיות נימוחות מבצק פריך שיהפכו את משלוח המנות שלכם לחגיגה של ממש. נכון שהן נראות מהודרות אבל את העוגיות האלה קל נורא להכין. הסכנה היחידה היא שהן ממכרות.
העוגיות כאן התחפשו לפורים עם חותכן מסכה אבל תוכלו להכין אותן עם כל חותכן בכל צורה שתבחרו. הטעם שלהן עדין ונפלא, בצק פריך בתוספת שקדים והן ישתלבו היטב עם כוס הקפה שלכם. באופן אישי, אני לא חובבת ריבות גדולה אבל הריבה שהכנתי כאן היא היוצאת מן הכלל. עכשיו כשעונת התותים בשיאה, שידכתי להן ריבת תותים ביתית קלה וטעימה נורא להכנה. מכינים אותה משלושה מרכיבים בלבד, מתותים טריים שיש עכשיו בשפע בחנויות ואפילו לא צריך בשבילה פקטין. אגב, הריבה הזו תלך נפלא גם עם כל לחם שתכינו, לחמניות רכות ומושלמות או מעל פנקייקים. כמובן שאם מתחשק לכן מלית אחרת, אין בעיה. העוגיות האלה יקבלו באהבה כל מלית שתבחרו: חלבה, שוקולד או כל ממרח אחר.
הפיוטית מאחלת לכם חג פורים שמח!
