Browsing Tag

אהבה

עוגת אגסים הפוכה

יש עיר אחת בעולם שהלב שלי כולו שלה. העיר הזאת היא פריז. בכל פעם שאני מגיעה אליה, אני מרגישה את הדופק שלי עולה במהירות. בכל פעם שאני מטיילת בסמטאות הקטנות והולכת בה לאיבוד בכוונה, אני מרגישה שפעם, בגלגול קודם ודאי גרתי כאן. ההשראה שוכנת שם מבחינתי בכל קרן רחוב. הכי אני אוהבת את פריז בסתיו. כאשר העלים הצהובים ממלאים את הרחובות, הרוח הנעימה מניעה את צמרות העצים וריח הערמונים הקלויים נישא באוויר. עוגת האגסים ההפוכה שלפניכם החזירה אותי לחלונות הראווה בעיר האורות הרומנטית שלי.

להמשך קריאה

כתיבה

אהבת המילים

שולחן כתיבה

כבר מהילדות הייתה לי תחושה שנולדתי בתקופה הלא נכונה והייתי צריכה להיוולד בתקופה אחרת. מוקדמת יותר ורומנטית מאוד. תקופה שבה איש לא אמר משהו מבלי להתכוון. אנשים קודם חשבו ורק אחר כך דיברו. המילים לא היו נרדפות. לכל אחת מהן היה מקום משל עצמה. לא היה לה תחליף. שום מילה לא נשכחה או נועדה למלא את האוויר. אחרי שהמילים נאמרו לא הייתה אפשרות לקחת אותן בחזרה. הן היו שלך לנצח וזה מה שהפך אותן ליקרות ויפות יותר מכל יסוד אחר על פני האדמה. הן אף פעם לא היו יותר מדי או פחות מדי. הן תמיד היו בדיוק.

להמשך קריאה

ארכיון

סוד הדברים החולפים

אתה הולך ברחוב. אני צדף על החוף. אתה יכול להבחין בי או שכן או לא. הרוח שורקת בי והים שלי רחוק. עובר לילה ועוד לילה ואתה כבר לא שומע. הגלים שוטפים אותי, זורמים ממני והלאה. אני מטפסת על ההרים הכי גבוהים. אתה יכול לזהות אותי אבל איך תדע? אני השתניתי. הם אומרים שזה לטובה. אני הבחורה הזאת שרצה בטיילת וכותבת בראש.

12.71 ק"מ. שעה ו-11 דקות ו40 שניות. אני זוכרת כל תוצאה וחושבת איך להשתפר. הירח מקפיד על כל קילומטר שלי ומאיר את פניי. זיעה נשטפת בחיוך. הכאב מתחלף בשמחה. אני שרה עם המוזיקה. יש לילות שהאור של הכוכבים בעיר הזאת חלש מדי ואני חייבת להיות זוהרת בשביל לא להיכבות.   להמשך קריאה

ארכיון

מילה במילה

האמנתי לך מילה במילה. אות באות. הברה בהברה. נשימה לנשמה. מים לפרח.

היית הטבע שלי. עץ מתבודד בשדה. אהבתי אותך גם כשלא הפסקת וגם כשהיינו דוממים. היו לך מסלולים קבועים, רבים, משתנים. דרכים שיכולות להטעות ונוף שמגלים רק לקראת הסוף, באזור הצר בין פסגה לתהום. לנקודה ההיא לא אחזור יותר בחיים.

להמשך קריאה