"מה עושה לך הסביבה, 

מה עושים לך שינויים? 

הם מייפים אותך מחוץ כמו שקיעת שמש ומדגדגים אותך מפנים. 

את צוחקת. אני אוהב אותך"

(שישים קילוגרם של אהבה טהורה, יהודה עמיחי)

חודש תשיעי. שבוע 38+3 ליתר דיוק. כן, אני סופרת, תאמינו לי. בערבים כבר נעשה פחות חם ויש רוח נעימה של סתיו ושל שינויים. יש את הזמן הקודם והזמן של עכשיו וביניהם בטן גדולה ועגולה או כמו שהרופאת נשים אמרה לי בפעם שעברה שהיינו אצלה: "בתוכך יש עכשיו את סוד הסודות". לכל מקום שאליו אני הולכת, אני מרגישה את סוד הסודות שלי. יש משהו קוסמי, מעל למרחבי הזמן והמקום בהיריון ובתחושה הזו שלפני הלידה. עצם הידיעה שזה יכול לקרות בכל רגע. בכל לילה החלומות שלי נעשים יותר ויותר סוריאליסטים. בחיים לא חיכיתי לפגוש מישהי כמו שאני מחכה לפגוש את הנסיכה הקטנה שלנו. אני אורזת תיק ועוד לא לגמרי מאמינה ומעכלת. שנה חדשה בפתח וחיים שלמים שעומדים להשתנות.  

לכבוד ראש השנה בפתח, אני שמחה להציג בפניכם מתכון לאחת מעוגות התפוחים האהובות והמשובחות ביותר. מדובר בעוגה מושלמת לקפה שתעטר את שולחן החג שלכם ונפלאה לסיום ארוחת חג כבדה. עוגת תפוחים חגיגית, רכה, טעימה, ריחנית בציפוי קרמל ממכר. עוגת התפוחים הזו קלה נורא להכנה ועם זאת, מאוד מרשימה. השילוב בין התפוחים לגבינת השמנת שמסתתרת בתוך העוגה הוא שילוב מפתיע ומנצח של טעמים משלימים שמחמיאים אחד לשני. אני מבטיחה לכם שהעוגה הזו טעימה ועסיסית אפילו עוד יותר ביום שלמחרת.

"אם תאמרו למבוגרים: "ראיתי בית יפה בנוי מלבנים חכליליות, ולו פרחי גרניום בחלונות, ויונים על הגג", לא יוכלו לשוות בעיניהם את הבית כלל.
יש לומר להם: "ראיתי בית שמחירו מאה מיליון פרנק", ואז יתפעלו: "או, איזה יופי!"
[…]
כאלה הם. זו אינה אשמתם. ועל הילדים לנהוג בהם באורך-רוח. אבל אנו, אנו שמבינים את החיים, אין אנו מייחסים חשיבות למספרים"

(אנטואן דה סנט אכזפרי, הנסיך הקטן)

להמשך קריאה

הטארט הבא מוקדש באהבה לנסיכה אחת שנמצאת אצלי בבטן ושאנחנו מצפים בכיליון עיניים כבר לפגוש 😊

כמוה, הוא יפה ועדין, רגיש ופיוטי. כמו ציור שמציירים ביחד, הוא מורכב מפרטים קטנים וחשובים, עשוי מלאכת מחשבת עד לכדי שלמות. הוא יצירה ואהבה ממבט ראשון. הטארט הזה הוא הכי משפחתי שיש.

להמשך קריאה

"ישנן יפות יותר ממנה אך אין יפה כמוה" (נתן אלתרמן)

היא יפה מבפנים וגם מבחוץ. בכל פעם שהיא נכנסת לחדר היא רואה תחילה את הבלתי נראה. זה כישרון, עין שביעית שבה ניחנה כבר מילדות. היא רואה בפנים את הקו ההוא שעשוי כולו מאוסף נקודות בלתי מתפשרות. היא רואה את כל מה שנסתר. כל מה שחבוי. כל מה שנדלק ונכבה. כל מה שהולם ובוער. כל מה שיפה ומכשף. כל אשר מחכה לרגע הזוהר, האחד והיחיד.

החג הלבן, האהוב עליי בשנה הגיע ועמו ההתלבטות האופיינית לו של איזו עוגת גבינה להכין הפעם. מזג האוויר הלוהט היה גורם מכריע בקבלת ההחלטה הסופית כמו גם אהבתי לקינוחים מרהיבים ומפתיעים. לאחר חבלי לידה ממושכים, נבחרה העוגה היפהפייה הבאה: עוגת מוס גבינה, שוקולד לבן ופטל חבוי. עוגת מוס גבינה חלומית בתוספת שוקולד לבן שכוללת בתוכה מוס פטל אדום ושכבת בראוני במרקם פאדג'. מדובר בעוגה קלה להכנה, טעימה, מרשימה ומפתיעה המגלמת בתוכה את אחד משילובי הטעמים האהובים עליי עלי אדמות. עוגה מושלמת וחגיגית לשולחן השבועות ולטמפרטורות העולות.   

להמשך קריאה

כאשר הייתי סטודנטית לקולנוע, היה לי ולחברה מאוד טובה שלי מנהג קבוע. הייתי ישנה בדירה שלה במעונות והיינו מכינות ביחד עבודות עד השעות הקטנות של הלילה. בכל פעם, בסביבות השעה שלוש לפנות בוקר היינו יורדות למכולת השכונתית, שהייתה פתוחה 24/7, עם פיג'מות ועיניים טרוטות, וקונות עוגיות שוקולד צ'יפס ענקיות שיצאו זה עתה מהתנור. זה היה הגילטי פלז'ר האולטימטיבי שלנו. מאז, המקום ההוא נסגר. חברות הכי טובות נשארנו עד היום, אבל במשך זמן רב חיפשתי אחר המתכון המושלם לעוגיות שוקולד צ'יפס רכות ונמסות בפה שיזכיר את העוגיות המיתולוגיות ההן. חיפשתי ומצאתי.

פעם חשבתי שצריך לסגור מעגלים בחיים. השנים הובילו אותי למסקנה שישנם מעגלים שנועדו להישאר פתוחים. יש אנשים שהם רק התחלה. אחרים הם אמצע. יש כאלה שאין להם סוף ובהם אני בוחרת. נוכחתי לדעת שהזמן יודע לתת את התשובות הטובות ביותר. לחיים יש כוח אדיר של המשכיות והתחדשות. ליד כל מעגל שנסגר יש מעגל חדש שנפתח. לצד כל עבר יש חיים חדשים שנולדים.

כאשר פגשתי את הקיש הזה בפינטרסט, צורת הספירלה המעגלית שלו כבשה אותי מיד. כמו שכבר הספקתם לשים לב, אני מאמינה שצריך לאכול גם עם העיניים. חשוב לי שהדברים שאני מגישה לשולחן יהיו אסתטיים. אומרים שהעיניים הן חלון לנשמה ומאז אני מאמינה שהעיניים לא משקרות. המראה המרהיב של הקיש הזה מסגיר כמה שהוא טעים ומצית את הדמיון.

לפני כמה חודשים אירחנו בביתנו בראנץ' למשפחה. מזג האוויר היה מושלם ויכולנו לשבת במרפסת. התפריט העשיר כלל קיש ספירלה שלא השאיר אף אחד מהאורחים שלנו אדיש. המראה המרשים של קיש הספירלה עשוי להטעות את המתבונן לחשוב שהכנתו מסובכת אבל ההפך הוא הנכון. הקיש הזה קל מאוד להכנה והאתגר היחיד בו הוא משך הזמן הנדרש לחיתוך ופריסת הירקות במנדולינה. אם אין מנדולינה בהישג יד (מומלץ בחום לרכוש) אפשר להשתמש כאן גם בקולפן. מה שבטוח הוא שההשקעה משתלמת. הקיש הזה לא רק יפהפה וצבעוני הוא גם טעים נורא, מזין ומשביע.

להמשך קריאה

אני לא זוכרת שאי פעם היה חורף כזה. עד כדי כך לא עקבי. בא ונעלם. כולו ישות אחת מסתורית. במשך יומיים יורד גשם ואני מוזעקת לבית מרקחת לקנות תרופות, המטריה הענקית שזכרתי לקחת, מורדת ומתהפכת ברוח. בימים אחרים יש שמש בתל אביב. הקרניים שלה מגיעות עד אליי. אני מוצאת חנייה באמצע היום בתל אביב וחוזרת לבתי קפה שכמעט שכחתי מקיומם אבל עכשיו נזכרתי. מישהו אמר לי השבוע: "איך בכל פעם את מוצאת שקט בשביל לכתוב?" ואני חייכתי ואמרתי רק: "צריך זמן וסבלנות". מלאכת כתיבה לא תמיד אפשר להסביר במילים, במיוחד לא לאלה שאינם כותבים. לפעמים היא אורכת נצח, לפעמים נדרשים רק כמה רגעים. לפעמים מספיק רק פסיפס של אנשים, נשקפים דרך החלון, כל אחד מכונס בתוך עצמו, לבוש לעונה אחרת של השנה. הם בשלהם ואני בשלי.

אתמול בלילה, החלטנו שאנחנו טסים בחודש הבא לניו יורק. האמת, אני מתרגשת. לא הייתי בתפוח הגדול מאז טיול הבת מצווה שלי ויש לי כל כך הרבה תוכניות לעיר הזאת. החלטתי לחגוג את המאורע במאפה הכי אמריקאי שיש – הסינבון. למי מכם שלא מכיר (יש כאלה בקהל?), הסינבון הוא מאפה שמרים מפנק במלית קינמון עם פרוסטינג לבן. הפעם, הכנתי עוגת סינבון ענקית, מושלמת לחורף הזה ובמיוחד ללילות הקרים שבו. העוגה שלפניכם נראית כמו יצירת אמנות בזכות צורת הספירלה המרהיבה שלה שתוכלו לגמרי להכין בעצמכם. כאשר תאפו אותה, המטבח יתמלא בניחוחות קינמון משכרים שמניסיוני, גם השכנים לא יישארו אדישים אליהם. זו עוגה מדהימה, מרשימה, מושלמת ליד הקפה, כוכבת אמיתית של כל מפגש חברתי או משפחתי. מומלץ להגיש את העוגה חמה או בטמפרטורת החדר.

להמשך קריאה

אם יש משהו שאני לא יכולה להתעייף ממנו לעולם זה אפייה. בעלי צוחק על זה שבשביל אפייה יש לי מאגרי כוחות נפרדים והוא צודק לחלוטין. בשביל אפייה יש לי שעון נפרד. 

בכל פעם שאני מפתחת מתכון לעוגה חדשה זה מרגיש לי כמו כתיבת סיפור. יש לי רעיון כללי בראש אבל אין לי דרך לדעת איך העלילה תתפתח ומה יקרה בסוף. 

להמשך קריאה

בשבת שעברה נסענו לחגוג אירוע משפחתי אצל דודים שלי במושב. אחד הדברים שלא מפסיקים להפתיע אותי במדינה שלנו הוא כישרונו של הנוף להתחלף ולהשתנות במהירות וביתר שאת, מבלי להודיע מראש או להסביר. כל זה בהחלט נתן לי חומר למחשבה. במרחק חצי שעה נסיעה מיקום של בניינים מטפסים, עדיין בישראל אבל בנוף שכולו ירוק, מצאנו את עצמנו בבית מקסים, מוקפים בפרדסים, עצי קלמנטינות, משפחה אהובה ומעל לכל, מוקפים במרחבים של חופש ואוויר לנשימה.