מחסום כתיבה. אימת הדף הלבן. את מסתכלת עליו והוא עלייך. את רוצה להגיד לו כל כך הרבה דברים, אבל הוא ואת שותקים במשך שעות ארוכות. עוברים ימים. אולי חודשים. את מאבדת את תחושת הזמן. זה רק בינך לבינו, את יודעת. אף אחד אחר בעולם לא יעמוד בשקט הזה. אף אחד חוץ ממך. זה אישי כמו מה שבין הים לבין הגלים. זה מה שבין הדפים למילים.