פוסטים בקטגוריה

כתיבה

כתיבה

מה עושים כדי להתמודד עם מחסום כתיבה?

07/09/2017

מחסום כתיבה. אימת הדף הלבן. את מסתכלת עליו והוא עלייך. את רוצה להגיד לו כל כך הרבה דברים אבל הוא ואת שותקים במשך שעות ארוכות. עוברים ימים. אולי חודשים. את מאבדת את תחושת הזמן. זה רק בינך לבינו, את יודעת. אף אחד אחר בעולם לא יעמוד בשקט הזה. אף אחד חוץ ממך. זה אישי כמו מה שבין הים לבין הגלים. זה מה שבין הדפים למילים.

להמשך קריאה

כתיבה

תקראי לילדה בשמה

12/08/2017

לקח לי זמן לקרוא לעצמי כותבת. זה לא היה פשוט בשבילי. הכתובת הייתה על הקיר אבל אני לא רציתי לקרוא אותה. לכתוב זה דבר אחד. לקרוא זה דבר אחר ואני לא רציתי לקרוא לילדה בשמה. 

שנים רבות הילדה ואני שמרנו על הסוד. התייחסתי לכתיבה כמו מחלה שמפירה את השינה ועוכרת שלווה. בלילות, הייתי מתעוררת כדי לכתוב את המילים שהרגשתי שחייבות להתקיים כאן בעולם הזה.

בכל בוקר, כבשתי בתוכי את כל המילים שלא רציתי שאיש יראה, כולל אני עצמי. נכון, היו דברים שלי שהתפרסמו ואפילו זכו בתחרויות אבל הרוב הגדול היה עטוף בשקט. אני קיוויתי שעם הזמן הילדה תתבגר, תיעלם ממני מאליה ואני אצא לחיים חדשים.

להמשך קריאה

כתיבה

אהבת המילים

15/07/2017

כבר מהילדות הייתה לי תחושה שנולדתי בתקופה הלא נכונה והייתי צריכה להיוולד בתקופה אחרת. מוקדמת יותר ורומנטית מאוד. תקופה שבה איש לא אמר משהו מבלי להתכוון. אנשים קודם חשבו ורק אחר כך דיברו. המילים לא היו נרדפות. לכל אחת מהן היה מקום משל עצמה. לא היה לה תחליף. שום מילה לא נשכחה או נועדה למלא את האוויר. אחרי שהמילים נאמרו לא הייתה אפשרות לקחת אותן בחזרה. הן היו שלך לנצח וזה מה שהפך אותן ליקרות ויפות יותר מכל יסוד אחר על פני האדמה. הן אף פעם לא היו יותר מדי או פחות מדי. הן תמיד היו בדיוק.

להמשך קריאה

כתיבה

שוב היא כאן

26/11/2015

בהתחלה, הדחקתי את זה. לא הייתי עצובה בכלל ואפילו קצת שמחתי שהיא לא בחיים שלי יותר. ראיתי במצב הזה כמה יתרונות. לילה שהוא רק לילה. מילים שנשמעות כמו שהן נכתבות. מיקוד. שליטה. יציבות. דברים שכולם מחפשים.

אחר כך נפלה עלי פתאום תחושה איומה של ריקנות. מבחוץ נראיתי אותו דבר אבל הייתי קמה בבוקר ומרגישה חללים עצומים נפערים בי וגעגועים, הרים של געגועים. הייתי מוכנה להסתגל להרבה שינויים ודברים נסתרים בחיי בתקופה האחרונה אבל לזה אף אחד לא הכין אותי.

להמשך קריאה

אפייה כתיבה

כל עולמך בעוגות מתוקות

25/03/2015

אני לא זוכרת שאי פעם נמשכתי למטבח. בישול תמיד נראה לי כמו טרחה רבה מדי ואפייה כמו מדע מדויק ואני כידוע הכי הומנית שיש. במשך שנים ארוכות האמנתי שאנחנו כמו שני זרים שלא ייפגשו. עומדים ובוחנים זה את זו משני עברי הגשר, מפחדים מפני האפשרות לגשת. בלב נשאתי עמי את טעמם של המאכלים הסודיים שהמצאתי בילדותי עם חברות. המתכונים היו כאלה שהיום השתיקה יפה להן וכללו טוסט עם גבינה צהובה ועיטורי מייפל או עוגה שעשויה ברובה מחמאה וסוכריות צבעוניות אבל אני הוקסמתי מהיכולת הפלאית שלה לתפוח וזה היה בשבילי הכל.

להמשך קריאה

כתיבה

אני והנחל

17/12/2013

יום רביעי בלילה, בלב הסערה הגיע נחל לחדר שלי. הוא פרץ מתוך סדק שנפער בין הקיר לחלון והודיע שהוא כאן כדי להישאר. בעלת הדירה הבטיחה שתטפל בזה בראשון-שני. הבנתי שאין הרבה ברירה ולסוף השבוע הקרוב – זה רק הוא ואני. הנחל לא התרגש מסמרטוט הרצפה שפרסתי למרגלות המיטה. להפך, זה רק אתגר אותו עוד יותר. המים זרמו ומילאו אותו ביתר עוצמה, שטפו את המחשבות שלי.

חשבתי מה היה קורה אם מישהו היה עכשיו ישן לידי. מה היה עושה? איך היה מתמודד עם הנחל הזה. אם היה מסכים לישון בחדר שלי? אם היה מתעצבן? אולי היה אומר שזה מסוכן והקיר יכול להתפורר על שנינו? אולי היה מרגיע, מלטף ואומר שהכול בסדר, אלה רק כמה טיפות ואין סיבה לדאגה? אולי בכלל לא היה קורא לזה נחל ורואה בזה רטיבות.

להמשך קריאה