אישי

לפני ואחרי החתונה

31/10/2017
לפני ואחרי החתונה

אני יודעת שברחבי הרשת נפוץ מאוד לכתוב פוסטים מפורטים מאוד של הכנות לפני החתונה. להגיש פירוט רשימת ספקים, תודות וטיפים לכלה הרגועה והקלילה. הפוסט שלפניכם לא יהיה כזה. במרחק שנה וחצי מיום החתונה שלי, הייתי רוצה לדבר על הצד הפחות מואר של המשוואה. זה שידוע בכינויו הנרחב: "אחרי החתונה". זה שבזכותו החיים שלי מתחלקים לשניים: לפני ואחרי החתונה. זה שבלעדיו לא הייתי מי שאני היום.

בתקופת הקדם חתונה, היינו עמוסים בהכנות. היו לנו שלושה וחצי חודשים לארגן חתונה ושתי משרות מלאות וגדושות. שנינו פרפקציוניסטים ורצינו לדאוג לכל הפרטים הכי קטנים. מעבר ללחץ שהיה באוויר, נהנינו מאוד גם מהתהליך המשותף וככל שהתאריך התקרב, כך הלך ועלה מפלס ההתרגשות שלנו.

מעבר לחתונה, הייתה לנו גם חינה יפהפייה, עם שמלה מדהימה שעוברת במשפחה של שי כבר 110 שנים מדור לדור. הייתה לכל אחד/אחת מאיתנו מסיבת רווקים/רווקות שהייתה יפה ומרגשת בפני עצמה. השתדלתי להתמקד כל כולי בהכנות ולהתעלם מההערות הציניות של כמה מהנשמות הטובות שהיו אז סביבי. מאלה שאמרו לי אז: "את תראי, אחרי החתונה הכול משתנה לרעה, לא מפסיקים לריב וכל הקסם שהיה פג".

למרבה המזל, נבואת הזעם של הנשמות הטובות ההן לא התגשמה. נהפוך הוא. מאז יום החתונה היפה והמרגש שלנו הפכנו שי ואני לעוד יותר קרובים, מחוברים ואוהבים. האהבה בינינו הולכת וגוברת. הקשר בינינו מתפצל ליותר ויותר שבילים ונתיבים חדשים ומבטיחים שראשיתם בנו. בכל יום, החברות בינינו מגיעה לעומקים וגבהים חדשים. מכניסה לחיינו המשותפים יותר אור, שמחה וצבעים.

בסוף כל יום, האהבה שלנו מכבה את כל הרעשים. מביאה אלינו הביתה פרחים ומנגינות בפסנתר כשהערב יורד. היא מחזירה אותי לכתוב. להתרגש כמו פעם. מעודדת אותי לסמוך על עצמי. להיות מי שאני באמת. לפני החתונה, אחרי ולכל החיים, שי הוא הנפש התאומה וההשתקפות של הטוב שלי בעולם.

אז תשאלו מה כן השתנה? חלק מהאנשים שאני מגדירה היום כקרובים אליי. כאן אני מתכוונת לחברים, לא משפחה. במסיבת הרווקות שלי כתבתי לחברותיי הודעה שחברות אמיתיות לא יהיו איתך רק ברגעי העצב והשפל. הן יהיו איתך גם ברגעי הגאות היפים והנדירים. ברגעים בהם תגיעי לשיא הרגש, לפסגת האושר ותדעי אהבה כמו שלא ידעת בחיים. אז הן יופיעו, יישארו לצידך ויהיו מאושרות בשבילך.

כלה

צילום: אסי ואורן איתן

לצערי, מאז החתונה נוכחתי לדעת שיש חברים שהיו בסביבתי שלא היו שם בשבילי כפי שציפיתי שיהיו. נהפוך הוא. בשלב מוקדם יחסית של חיי, גיליתי שאני טיפוס שנותן מעצמו. הבנתי שלא כולם נותנים בעולם הזה במידה שווה ולא לכולם מגיע גם לקבל במידה שווה וזה בסדר. צריך לדעת איך לחלק את הכוחות. החתונה הייתה מבחינתי עוד פילטר. עוד זרקור כדי לראות מי באמת נמצא שם בשבילי מכל הלב ומהנשמה ומי לא. מי שמח בשמחתי לפני ואחרי, עכשיו ולכל החיים. כמו עוגה שמנפים לכבודה קמח ויודעים שבסוף תצא טעימה יותר.

בהתחלה נפגעתי מאוד אבל בסופו של דבר, עברתי שיעור חשוב שעליו אני לגמרי מברכת כיום. היום אני יודעת שזכיתי כי החברים והאנשים הקרובים אליי הם משפחה. אני סומכת עליהם בעיניים עצומות. אני יודעת שהם יעשו הכול בשבילי, ייתנו את הלב והנשמה וזה לגמרי הדדי. אז אומרים שיום החתונה זה רק ערב אחד חולף ומה שחשוב זה החיים עצמם שיבואו ואני אומרת לא נכון. החתונה היא יום חשוב בחיים, בלתי נשכח. יום מכונן. זה יום מרגש מאין כמוהו כשאת מתחתנת עם האיש שהוא אהבת חייך ואת מבכה מבפנים שלא זכה להכיר את סבך וסבתך ז"ל. כשאת ניגשת בחיל ורעדה לחופה ולובשת שמלה לבנה, עוטה על עצמך הינומה לא כי זה מה שנהוג אלא כי זו השמחה שממלאת כל פינה בנשמה שלך. כי את רק מחכה לחיים שיבואו אחרי. כי את יודעת שמצאת את זה שאהבה נפשך וכמו בכל מסע וכל טיול, את יודעת שבין השבילים המתפצלים של החיים, הדבר הכי חשוב הוא לסמוך על מי שלצדך.

 

איפור לקראת החתונה

צילום: אסי ואורן איתן

4 תגובות

  • להשיב אדי 03/11/2017 בשעה 10:15 am

    מהמם. איזה כיף לקרוא ולדעת שאתם מאושרים יחד! שרק ימשיך ויגדל ושהמזל יהיה בצד שלכם

    • להשיב HagarL 03/11/2017 בשעה 2:55 pm

      תודה רבה, אדי! איזו תגובה כייפית 😊 מאחלים לכם גם את כל הטוב שבעולם!

  • להשיב Ron 15/11/2017 בשעה 10:29 am

    הארה אחרונה להיום ☺

    יפה הבחנתך לגבי הקריטריון לבחינת חבר טוב ע"פ נוכחתו הפיזית והתמיכתית גם כשאתה פורח ומצליח או פשוט באחד מרגעי השיא והוא יכול בכנות לשמוח ולשמח בשמחתך.. השקפתי שונה מעט בכך שמתרכזת בתקופות שפל או זמני צרה לעומת שגרה. יש לי חבר שממלא בצורה מצוינת ענייני הצרה. דוגמא קטנה כשאחי עשה תאונת דרכים רצינית ותודה לאל כמעט ולא נפגע. באותן שעות היה שם לכל דבר ועניין גם באמצע הלילה וגם הקפצת כל מי שצריך ממשפחתי לבית החולים..
    וזה ראוי לכל ההערכה.
    יחד עם זאת, בשגרה היומיומית, האפורה או הצבעונית על השינויים שהנך עובר או הקשיים או היובש – כל אלו לא ייזכו לאף התייחסות ולעתים ייראה לך כמה אתה לבד בכל הקשור בו . אתה מעדכן אותו בדברים החשובים לך ומתעניין והוא אינו מגיב. כשקורה לו עניינים חשובים כמו הריון אשתו ולידת בנו ואשפוז אביו בבית חןלים – הוא לא ייעדכן כלל, כאילו אומר "אני יודע לעזור אך לא להיעזר" ורק ברגעים הנראים קריטיים בעיניו , והעניין שתחזוק השגרה הוא קריטי דווקא יותר. למשל אם אחד מדרדר לעישון סיגריות מתוך תקופה סתמית שכזו או מזניח המשקל והגוף או צובר גרעון כספי , הוא לא יהיה שם בעיקר כי לא יידע.

    זהו הבהרתי את הנקודה- גם לעצמי ,😊☺

    דבר אחרון, חיל ורעדה הן צמד מילים מדהים. כדאי לדעת שטבע-הנציח אותו הפילוסוף הדני סרן קירקגור בפירושו העמוק והנפלא על עקידת יצחק..

    18 דק מומלץ ביותר ופותח צהר לחוקר הנפלא פרופ יוסף בן שלמה זל

    https://youtu.be/wuLlnAs5SJU

  • להשיב HagarL 16/11/2017 בשעה 12:15 am

    רון היקר, תודה רבה על ההארה והתגובה המקסימה מעוררת המחשבה 🙂 לעניין נושא החברות, מבחינתי חברים טובים הם אלה שיודעים לתמוך ולפרגן ובעיקר להיות שם בשבילך מכל הלב בכל המצבים המשתנים של החיים, לטוב ולרע. מסכימה איתך שחיל ורעדה הוא צמד מילים מדהים. איזה כיף, הארת את עיניי גם בנושא הזה, מיד נכנסת לקישור. שיהיה סופשבוע נפלא 🙂

  • כתיבת תגובה